סוג עמוד תוכן: מאמרים

על תחומי השמיטה בארץ ישראל

מדריך השמיטה המלא לגן הנוי

אנחנו, בגינות הקהילתיות בירושלים, מעודדים לקיים את ערכי השמיטה, ורואים בה הזדמנות להתבוננות מחודשת על הגינות שלנו ועל הקהילות שצומחות בהן. רעיון השמיטה עולה בקנה אחד עם רעיון מעולם הפרמקלצ’ר הדוגל במנוחה לקרקע כחלק ממחזור החיים של הגינה. מתוך ניסיון של שתי השמיטות הקודמות, אנחנו יודעים כי ניתן לשמור שמיטה כהלכתה בגינה הקהילתית והגינה תמשיך לתפקד, תראה טוב ואף תשגשג.

מיזם ‘שעת שמיטה’ תכנית לחיזוק קהילתי מתוך חיבור אל ערכי שנת השמיטה

שיטת פֶּרְמָקַלְצֶ’ר לתכנון סביבתי עשויה להשיב למצוות השמיטה את טעמה האבוד, את החיבור לאדמה. בו בזמן, השמיטה יכולה להעניק עומק ורוח לחיבור הסביבתי למקום. ניסיון להחיות את האגדה שבהלכה ולהציץ לדיאלוג האפשרי בין שתי שפות ושלושה חברים, רגע לפני השמיטה.

עם ישראל הוזמן להיכנס כשותף בכיר למערכת יחסים בין האל לאדמתו, בתקווה שיבין את תפקידו וייעודו, אך הניסיון נכשל. וכך, מדי שבע שנים, חוזרת האדמה לאהובה הראשון, ומעורבותו של האדם נדחית ומוגבלת. שיבת ציון הנוכחית היא ניסיון לכונן מחדש את השותפות הזאת, נוכח הכישלונות הקודמים.

אחד המתחים שמעוררת שמיטת הקרקעות כרוך בשאלות של צדק חלוקתי, שאפשר להשקיף עליהן מזוויות שונות. כבר פסוקי המקרא מציבים בפנינו חלופות שונות ביחס למדיניות החלוקה הראויה בשנה השביעית. קריאה לדיון מחודש ביישומם המעשי של עקרונות הצדק החלוקתי שבמשטר השמיטה.

השבתת הפעילות השוטפת בשנת השמיטה פותחת פתח לשינוי מערך הכוחות החברתיים, לחיבור קאנון תרבותי אחר ולקריאה מחודשת של המפה החברתית והפוליטית.

מעיסוק רעיוני למשמעות חברתית – ראיון עם ד”ר מאיר תמרי

האם אפשר להתאים את רעיונות השמיטה למערכות החיים המודרניים? הצעות ראשוניות ליישום עקרונות השמיטה בימינו שעשויות להפוך אותה למשמעותית ורלוונטית.