לומדים

צילום עמודים מתוך כתב העת ‘נקודה’ בהם מאמרו של יואל אליצור ‘איך יוצאים מבעיית השמיטה’ ומאמרי תגובה – שמשון אטינגר ‘רעיונות ללא בסיס (הלכתי)’, יגאל אריאל ‘שמיטה כחול לבן’, קלמן כהנא ‘אין להרחיב את כיבוש עולי בבל’

דף לימוד בנושא שמיטת כספים ומשמעותו לחיינו היום

כרטיסיות שמיטה – פעילויות, חידות והפעלות לגילאים שונים

סדר ברכת האילנות מורחב עם קטעי לימוד ושירה

האם אפשר להתאים את רעיונות השמיטה למערכות החיים המודרניים? הצעות ראשוניות ליישום עקרונות השמיטה בימינו שעשויות להפוך אותה למשמעותית ורלוונטית.

הלימוד שלפנינו דן בשני רכיבים של שנת השמיטה: הקניין הפרטי שפוקע בשנה זו, ובשחרור עבדים עבריים. הדברים, כפי שהם מובאים בתורה ובפרשנות, מושווים למקורות הדנים באותן סוגיות בספרות העולם הנוכרי. בדף הלימוד נראה כיצד מתוך האמונה המונותאיסטית, קיימת דרישה, בזמנים קבועים ומקודשים למחיקתה של ההיררכיה החברתית.

מצוות השמיטה המקראית היא מן המצוות המאתגרות ביותר את אורח החיים החברתי-כלכלי. לשיבת ציון הנוכחית ובמרכזה כינונה של מדינת ישראל, הזדמנות מיוחדת לתרגם עקרונות השמיטה לעיצוב חברה שבה מתקיימות סולידריות חדשה, התחדשות רוחנית וראייה מחודשת של המציאות בה אנו חיים.

מעיסוק רעיוני למשמעות חברתית – ראיון עם ד”ר מאיר תמרי

איזו ערכים חברתיים ניתן ללמוד מהשמיטה? מהי ה”קרקע” שלנו כיום והאם אנו יכולים לשמוט אותה?

מה בין קיימות לשמיטה?

דף לימוד בקבוצות למערך שמיטה – המדרשה לקיימות עברית

מדוע אנו מצויים לשמוט את הקרקע בשנת השמיטה? איך זה משפיע על החברה?

פרשת בהר מתחילה עם מצוות השמיטה ומחדשת לנו שלא רק בני האדם יכולים וצריכים לצאת לשבת, אלא שגם הקרקע. להבנתי, לא בכדי המקרא מדגיש לנו שהארץ שובתת מצד עצמה שבת לה’ ולא רק בעקבות השחרור הזמני שלה מהאדם, ששמטה ונטשה.

בשש השנים האחרונות הזמן ייצר מרחב שבו בני האדם השקיעו זמן, ואנרגיה רבה בכדי לגדל את התבואה. שנת השמיטה מסירה את האחריות שלנו מהגידול הפיזי, ונותנת לנו אפשרות לייצר מרחב שמזמין א.נשים למלא אותו. המרחב מאפשר לנו להתמקד בגדילה אישית, קהילתית, אנושית.