לומדים

השמיטה תובעת מאיתנו לוותר על דברים מעצמנו במטרה להיטיב עם העולם, למען תיקון עולם. מתי תיקון ייחשב צדק? מתי ייחשב צדקה? על ההבדלים והמפגשים בין השניים, איפה אני יכול/ה למקם את עצמי בתוכם.

בר-קיימא, התנועה לקיימות עברית, קמה לפני כשנה וחצי במטרה לספר סיפור חדש אודות הקיימות.

תשובה הלכתית לגבי שמיטה מאת הרב והפרופסור דוד גלוניקין, מתוך: תשובות ועד ההלכה של כנסת הרבנים בישראל

דף לימוד בנושא שמיטת כספים ומשמעותו לחיינו היום

מאמר זה, על שני חלקיו, מבקש להרים את השמיטה מן הארץ, מן האדמה הפיזית ואף מארץ ישראל. בעידן המודרני השמיטה אינה תלויה עוד בארץ. עליה להתפשט לתחומי חיים רבים ולחולל בהם שינוי משמעותי. כדי שהשמיטה תוכל להתקיים בזמן הזה עלינו להעמיק בהבנת העקרונות המכוננים אותה ולחשוב מעבר להלכה המקובלת. אל לנו לשגות בחלומות בלתי מציאותיים אודות חזרה לאדמה ולטבע. אנו חיים בעולם טכנולוגי, מתועש וממוסחר, ובתוך העולם הזה אנו צריכים לממש את הערכים שלנו ולמצוא דרך להתקדמות מדודה והדרגתית המממשת רעיונות גדולים בצעדים קטנים.

הלימוד שלפנינו דן בשני רכיבים של שנת השמיטה: הקניין הפרטי שפוקע בשנה זו, ובשחרור עבדים עבריים. הדברים, כפי שהם מובאים בתורה ובפרשנות, מושווים למקורות הדנים באותן סוגיות בספרות העולם הנוכרי. בדף הלימוד נראה כיצד מתוך האמונה המונותאיסטית, קיימת דרישה, בזמנים קבועים ומקודשים למחיקתה של ההיררכיה החברתית.

מכירים את הרגע הזה, שעה לפני שבת, כשכל שקוע בהכנות קדחניות אחרונות בכדי להכניס בכבוד הראוי את שבת המלכה? אז אם השנה היתה יממה – היינו עכשיו בשעה לשמיטה, וזה הזמן להכין את עצמנו, או לפחות להרהר בשמיטה ובמשמעותה לחיינו היום.

מה בין קיימות לשמיטה?

דף לימוד בקבוצות למערך שמיטה – המדרשה לקיימות עברית

שיטת פֶּרְמָקַלְצֶ’ר לתכנון סביבתי עשויה להשיב למצוות השמיטה את טעמה האבוד, את החיבור לאדמה. בו בזמן, השמיטה יכולה להעניק עומק ורוח לחיבור הסביבתי למקום. ניסיון להחיות את האגדה שבהלכה ולהציץ לדיאלוג האפשרי בין שתי שפות ושלושה חברים, רגע לפני השמיטה.

סדר טו’ בשבט עם שירים, הפעלות, קטעי קריאה ועוד

צילום עמודים מתוך כתב העת ‘נקודה’ בהם מאמרו של יואל אליצור ‘איך יוצאים מבעיית השמיטה’ ומאמרי תגובה – שמשון אטינגר ‘רעיונות ללא בסיס (הלכתי)’, יגאל אריאל ‘שמיטה כחול לבן’, קלמן כהנא ‘אין להרחיב את כיבוש עולי בבל’