לומדים

פרשת בהר מתחילה עם מצוות השמיטה ומחדשת לנו שלא רק בני האדם יכולים וצריכים לצאת לשבת, אלא שגם הקרקע. להבנתי, לא בכדי המקרא מדגיש לנו שהארץ שובתת מצד עצמה שבת לה’ ולא רק בעקבות השחרור הזמני שלה מהאדם, ששמטה ונטשה.

מעיסוק רעיוני למשמעות חברתית – ראיון עם ד”ר מאיר תמרי

דף לימוד הדן ביחס שבין הפרטי והציבורי, רשות הרבים ונחלת הכלל

שנת השמיטה היא הזדמנות לשמוט שני הרגלים של התנהגות לא מקיימת בטבע – האכלת חיות בר והשארת פסולת בשטח.

צילום עמודים מתוך כתב העת ‘נקודה’ בהם מאמרו של יואל אליצור ‘איך יוצאים מבעיית השמיטה’ ומאמרי תגובה – שמשון אטינגר ‘רעיונות ללא בסיס (הלכתי)’, יגאל אריאל ‘שמיטה כחול לבן’, קלמן כהנא ‘אין להרחיב את כיבוש עולי בבל’

ניוזלטר מבית טבע עברי ושמיטה ישראלית לקראת פרשת בהר התשפ״ב

חוברת מערכים לכיתה ה בנושא אקולוגיה דרך מקורות היהדות. חלק מהמערכים עוסקים בשנת השמיטה

בר-קיימא, התנועה לקיימות עברית, קמה לפני כשנה וחצי במטרה לספר סיפור חדש אודות הקיימות.

שנת שבתון מוכרחת היא לאומה ולארץ’ אחת השאלות המהותיות בדבר השמיטה היא, האם שנת השמיטה נצרכת לאדמה או לאדם?

סדר טו’ בשבט עם שירים, הפעלות, קטעי קריאה ועוד

מדוע לא נזכר היובל בספר שמות, וגם לא בספר דברים? מדוע לא נזכרו עניים ואביונים בפרשת שביעית ויובל בספר ויקרא? האם יחדל, או לא יחדל אביון מקרב הארץ?

אז מה קשורה השמיטה הזאת לחיים שלי ? ? ולמה לי להתעסק בזה בכלל ?

הלימוד שלפנינו דן בשני רכיבים של שנת השמיטה: הקניין הפרטי שפוקע בשנה זו, ובשחרור עבדים עבריים. הדברים, כפי שהם מובאים בתורה ובפרשנות, מושווים למקורות הדנים באותן סוגיות בספרות העולם הנוכרי. בדף הלימוד נראה כיצד מתוך האמונה המונותאיסטית, קיימת דרישה, בזמנים קבועים ומקודשים למחיקתה של ההיררכיה החברתית.