לומדים

אחד מהגורמים המרכזיים למשבר הסביבתי –חברתי בו אנו מצויים כיום הינו המרדף התמידי אחרי השפע החומרי, מרדף המוביל להרס הסביבה, להעמקת הפערים החברתיים ולשאר מרעין בישין. שיעור זה יעסוק ביום השבת (אחת מתרומותיו הגדולות של עם ישראל לאנושות) כיום של עיצוב תודעה אחרת – של איפוק, אחריות ורגישות לאחר.

סדר טו’ בשבט עם שירים, הפעלות, קטעי קריאה ועוד

צילום עמודים מתוך כתב העת ‘נקודה’ בהם מאמרו של יואל אליצור ‘איך יוצאים מבעיית השמיטה’ ומאמרי תגובה – שמשון אטינגר ‘רעיונות ללא בסיס (הלכתי)’, יגאל אריאל ‘שמיטה כחול לבן’, קלמן כהנא ‘אין להרחיב את כיבוש עולי בבל’

אילו ערכים מנחילה לנו שנת השמיטה

מכירים את הרגע הזה, שעה לפני שבת, כשכל שקוע בהכנות קדחניות אחרונות בכדי להכניס בכבוד הראוי את שבת המלכה? אז אם השנה היתה יממה – היינו עכשיו בשעה לשמיטה, וזה הזמן להכין את עצמנו, או לפחות להרהר בשמיטה ובמשמעותה לחיינו היום.

פרשת בהר מתחילה עם מצוות השמיטה ומחדשת לנו שלא רק בני האדם יכולים וצריכים לצאת לשבת, אלא שגם הקרקע. להבנתי, לא בכדי המקרא מדגיש לנו שהארץ שובתת מצד עצמה שבת לה’ ולא רק בעקבות השחרור הזמני שלה מהאדם, ששמטה ונטשה.

מדוע לא נזכר היובל בספר שמות, וגם לא בספר דברים? מדוע לא נזכרו עניים ואביונים בפרשת שביעית ויובל בספר ויקרא? האם יחדל, או לא יחדל אביון מקרב הארץ?

איזו ערכים חברתיים ניתן ללמוד מהשמיטה? מהי ה”קרקע” שלנו כיום והאם אנו יכולים לשמוט אותה?

שנת השמיטה היא הזדמנות לשמוט שני הרגלים של התנהגות לא מקיימת בטבע – האכלת חיות בר והשארת פסולת בשטח.

אנחנו, בגינות הקהילתיות בירושלים, מעודדים לקיים את ערכי השמיטה, ורואים בה הזדמנות להתבוננות מחודשת על הגינות שלנו ועל הקהילות שצומחות בהן. רעיון השמיטה עולה בקנה אחד עם רעיון מעולם הפרמקלצ’ר הדוגל במנוחה לקרקע כחלק ממחזור החיים של הגינה. מתוך ניסיון של שתי השמיטות הקודמות, אנחנו יודעים כי ניתן לשמור שמיטה כהלכתה בגינה הקהילתית והגינה תמשיך לתפקד, תראה טוב ואף תשגשג.

מיזם ‘שעת שמיטה’ תכנית לחיזוק קהילתי מתוך חיבור אל ערכי שנת השמיטה

אסופת מאמרים סרטונים וקטעים בנושא שמיטה

תשובה הלכתית לגבי שמיטה מאת הרב והפרופסור דוד גלוניקין, מתוך: תשובות ועד ההלכה של כנסת הרבנים בישראל