לומדים

סדר טו’ בשבט עם שירים, הפעלות, קטעי קריאה ועוד

מצוות השמיטה המקראית היא מן המצוות המאתגרות ביותר את אורח החיים החברתי-כלכלי. לשיבת ציון הנוכחית ובמרכזה כינונה של מדינת ישראל, הזדמנות מיוחדת לתרגם עקרונות השמיטה לעיצוב חברה שבה מתקיימות סולידריות חדשה, התחדשות רוחנית וראייה מחודשת של המציאות בה אנו חיים.

אז מה קשורה השמיטה הזאת לחיים שלי ? ? ולמה לי להתעסק בזה בכלל ?

צילום עמודים מתוך כתב העת ‘נקודה’ בהם מאמרו של יואל אליצור ‘איך יוצאים מבעיית השמיטה’ ומאמרי תגובה – שמשון אטינגר ‘רעיונות ללא בסיס (הלכתי)’, יגאל אריאל ‘שמיטה כחול לבן’, קלמן כהנא ‘אין להרחיב את כיבוש עולי בבל’

שיטת פֶּרְמָקַלְצֶ’ר לתכנון סביבתי עשויה להשיב למצוות השמיטה את טעמה האבוד, את החיבור לאדמה. בו בזמן, השמיטה יכולה להעניק עומק ורוח לחיבור הסביבתי למקום. ניסיון להחיות את האגדה שבהלכה ולהציץ לדיאלוג האפשרי בין שתי שפות ושלושה חברים, רגע לפני השמיטה.

דף לימוד בקבוצות למערך שמיטה – המדרשה לקיימות עברית

איזו ערכים חברתיים ניתן ללמוד מהשמיטה? מהי ה”קרקע” שלנו כיום והאם אנו יכולים לשמוט אותה?

דף לימוד בנושא שמיטת כספים ומשמעותו לחיינו היום

אנחנו, בגינות הקהילתיות בירושלים, מעודדים לקיים את ערכי השמיטה, ורואים בה הזדמנות להתבוננות מחודשת על הגינות שלנו ועל הקהילות שצומחות בהן. רעיון השמיטה עולה בקנה אחד עם רעיון מעולם הפרמקלצ’ר הדוגל במנוחה לקרקע כחלק ממחזור החיים של הגינה. מתוך ניסיון של שתי השמיטות הקודמות, אנחנו יודעים כי ניתן לשמור שמיטה כהלכתה בגינה הקהילתית והגינה תמשיך לתפקד, תראה טוב ואף תשגשג.

תשובה הלכתית לגבי שמיטה מאת הרב והפרופסור דוד גלוניקין, מתוך: תשובות ועד ההלכה של כנסת הרבנים בישראל

מה עניין שמיטה וציונות? מה חשבו הוגי ומנהיגי הציונות על שנת שמיטה? חוברת מרתקת עם מקורות רבים ומגוונים על ההיבטים השונים של שנת השמיטה

סדר ברכת האילנות מורחב עם קטעי לימוד ושירה

עם ישראל הוזמן להיכנס כשותף בכיר למערכת יחסים בין האל לאדמתו, בתקווה שיבין את תפקידו וייעודו, אך הניסיון נכשל. וכך, מדי שבע שנים, חוזרת האדמה לאהובה הראשון, ומעורבותו של האדם נדחית ומוגבלת. שיבת ציון הנוכחית היא ניסיון לכונן מחדש את השותפות הזאת, נוכח הכישלונות הקודמים.

מעיסוק רעיוני למשמעות חברתית – ראיון עם ד”ר מאיר תמרי