לומדים

תשובה הלכתית לגבי שמיטה מאת הרב והפרופסור דוד גלוניקין, מתוך: תשובות ועד ההלכה של כנסת הרבנים בישראל

מה בין קיימות לשמיטה?

מצוות השמיטה המקראית היא מן המצוות המאתגרות ביותר את אורח החיים החברתי-כלכלי. לשיבת ציון הנוכחית ובמרכזה כינונה של מדינת ישראל, הזדמנות מיוחדת לתרגם עקרונות השמיטה לעיצוב חברה שבה מתקיימות סולידריות חדשה, התחדשות רוחנית וראייה מחודשת של המציאות בה אנו חיים.

שנת השבע ומיזם פריומי- חוזרים לאוצר בית דין של תקופת המשנה יובל תורר

שנת שבתון מוכרחת היא לאומה ולארץ’ אחת השאלות המהותיות בדבר השמיטה היא, האם שנת השמיטה נצרכת לאדמה או לאדם?

הידיעה אודות קרבתה של שנת השמיטה מעוררת בי התרגשות ופליאה. מעולם לא שמתי ליבי לסיבה לכך, איני חקלאית או פעילה סביבתית. לשמחתי הרבה מצאתי עוד מתרגשים כמוני, אלו שהפכו את ההתרגשות האמורפית לידיעה המרעישה של משהו שיכול לקרות בעולם, ארגון שמיטה ישראלית. וביתר צמצום – קורס “על פני האדמה”.

פרשת בהר מתחילה עם מצוות השמיטה ומחדשת לנו שלא רק בני האדם יכולים וצריכים לצאת לשבת, אלא שגם הקרקע. להבנתי, לא בכדי המקרא מדגיש לנו שהארץ שובתת מצד עצמה שבת לה’ ולא רק בעקבות השחרור הזמני שלה מהאדם, ששמטה ונטשה.

דף לימוד הדן ביחס שבין הפרטי והציבורי, רשות הרבים ונחלת הכלל

האם אפשר להתאים את רעיונות השמיטה למערכות החיים המודרניים? הצעות ראשוניות ליישום עקרונות השמיטה בימינו שעשויות להפוך אותה למשמעותית ורלוונטית.

בשש השנים האחרונות הזמן ייצר מרחב שבו בני האדם השקיעו זמן, ואנרגיה רבה בכדי לגדל את התבואה. שנת השמיטה מסירה את האחריות שלנו מהגידול הפיזי, ונותנת לנו אפשרות לייצר מרחב שמזמין א.נשים למלא אותו. המרחב מאפשר לנו להתמקד בגדילה אישית, קהילתית, אנושית.

עם ישראל הוזמן להיכנס כשותף בכיר למערכת יחסים בין האל לאדמתו, בתקווה שיבין את תפקידו וייעודו, אך הניסיון נכשל. וכך, מדי שבע שנים, חוזרת האדמה לאהובה הראשון, ומעורבותו של האדם נדחית ומוגבלת. שיבת ציון הנוכחית היא ניסיון לכונן מחדש את השותפות הזאת, נוכח הכישלונות הקודמים.

אנחנו, בגינות הקהילתיות בירושלים, מעודדים לקיים את ערכי השמיטה, ורואים בה הזדמנות להתבוננות מחודשת על הגינות שלנו ועל הקהילות שצומחות בהן. רעיון השמיטה עולה בקנה אחד עם רעיון מעולם הפרמקלצ’ר הדוגל במנוחה לקרקע כחלק ממחזור החיים של הגינה. מתוך ניסיון של שתי השמיטות הקודמות, אנחנו יודעים כי ניתן לשמור שמיטה כהלכתה בגינה הקהילתית והגינה תמשיך לתפקד, תראה טוב ואף תשגשג.

עולם החסד המתגלה בשנת השמיטה- הרב יוסף צבי רימון עולם החסד מקבל חיזוק מיוחד בשנת השמיטה. התורה אומרת (שמות כ”ג) “והשביעית תשמטנה ונטשתה ואכלו אביוני עמך” (שמות כ”ג). התורה מפרטת את האיסורים של השמיטה: איסור זריעה, איסור זמירה (חיתוך ענפים בכדי שהעץ יגדל טוב יותר), איסור קצירה ואיסור בצירה (ויקרא כ”ה).

דף לימוד בנושא יחסי הגומלין בין האדם לטבע עפ”י הציווי האלוקי “לעבדה ולשמרה” והמשמעות הנוספת שמעניקה שנת השמיטה לקשר ההדוק בין אדם לאדמה

איזו ערכים חברתיים ניתן ללמוד מהשמיטה? מהי ה”קרקע” שלנו כיום והאם אנו יכולים לשמוט אותה?