לומדים

מיזם ‘שעת שמיטה’ תכנית לחיזוק קהילתי מתוך חיבור אל ערכי שנת השמיטה

עם ישראל הוזמן להיכנס כשותף בכיר למערכת יחסים בין האל לאדמתו, בתקווה שיבין את תפקידו וייעודו, אך הניסיון נכשל. וכך, מדי שבע שנים, חוזרת האדמה לאהובה הראשון, ומעורבותו של האדם נדחית ומוגבלת. שיבת ציון הנוכחית היא ניסיון לכונן מחדש את השותפות הזאת, נוכח הכישלונות הקודמים.

האם אפשר להתאים את רעיונות השמיטה למערכות החיים המודרניים? הצעות ראשוניות ליישום עקרונות השמיטה בימינו שעשויות להפוך אותה למשמעותית ורלוונטית.

אסופת מאמרים סרטונים וקטעים בנושא שמיטה

אנחנו נמצאים/ות בימי ספירת העומר, שבסופן נגיע לחג הביכורים, שהוא גם חג מתן תורה. למה יש שתי שמות לחג אחד? ריבוי השמות של החג מצביע על שתי משמעויות שלו. גם לימי ספירת העומר, שאנחנו בעיצומם, יש משמעות כפולה: מהבחינה התרבותית, הימים האלו מציינים את המעבר מיציאת מצרים לשבועות ואת ההכנה לקראת קבלת התורה, ומהבחינה החקלאית, הם מבטאים את החרדה ממזג האוויר ההפכפך של האביב

דף לימוד בנושא יחסי הגומלין בין האדם לטבע עפ”י הציווי האלוקי “לעבדה ולשמרה” והמשמעות הנוספת שמעניקה שנת השמיטה לקשר ההדוק בין אדם לאדמה

יש לכם מאמר/כתבה/מערך לימוד בנושא שמיטה – בואו לפרסם אותו אצלנו!

אנחנו, בגינות הקהילתיות בירושלים, מעודדים לקיים את ערכי השמיטה, ורואים בה הזדמנות להתבוננות מחודשת על הגינות שלנו ועל הקהילות שצומחות בהן. רעיון השמיטה עולה בקנה אחד עם רעיון מעולם הפרמקלצ’ר הדוגל במנוחה לקרקע כחלק ממחזור החיים של הגינה. מתוך ניסיון של שתי השמיטות הקודמות, אנחנו יודעים כי ניתן לשמור שמיטה כהלכתה בגינה הקהילתית והגינה תמשיך לתפקד, תראה טוב ואף תשגשג.

בר-קיימא, התנועה לקיימות עברית, קמה לפני כשנה וחצי במטרה לספר סיפור חדש אודות הקיימות.

צילום עמודים מתוך כתב העת ‘נקודה’ בהם מאמרו של יואל אליצור ‘איך יוצאים מבעיית השמיטה’ ומאמרי תגובה – שמשון אטינגר ‘רעיונות ללא בסיס (הלכתי)’, יגאל אריאל ‘שמיטה כחול לבן’, קלמן כהנא ‘אין להרחיב את כיבוש עולי בבל’

אחד מהגורמים המרכזיים למשבר הסביבתי –חברתי בו אנו מצויים כיום הינו המרדף התמידי אחרי השפע החומרי, מרדף המוביל להרס הסביבה, להעמקת הפערים החברתיים ולשאר מרעין בישין. שיעור זה יעסוק ביום השבת (אחת מתרומותיו הגדולות של עם ישראל לאנושות) כיום של עיצוב תודעה אחרת – של איפוק, אחריות ורגישות לאחר.

פרשת בהר מתחילה עם מצוות השמיטה ומחדשת לנו שלא רק בני האדם יכולים וצריכים לצאת לשבת, אלא שגם הקרקע. להבנתי, לא בכדי המקרא מדגיש לנו שהארץ שובתת מצד עצמה שבת לה’ ולא רק בעקבות השחרור הזמני שלה מהאדם, ששמטה ונטשה.

מצוות השמיטה המקראית היא מן המצוות המאתגרות ביותר את אורח החיים החברתי-כלכלי. לשיבת ציון הנוכחית ובמרכזה כינונה של מדינת ישראל, הזדמנות מיוחדת לתרגם עקרונות השמיטה לעיצוב חברה שבה מתקיימות סולידריות חדשה, התחדשות רוחנית וראייה מחודשת של המציאות בה אנו חיים.

דף לימוד זה מזמין את הלומדים לשבת יחד, לשיר ולחשוב על השמיטה. באמצעות מספר שירים יפים, נשאל את עצמנו מהו יחסנו לטבע, כיצד הטבע משפיע עלינו וכיצד אנו משפיעים עליו? מהי הודאה? על מה אנו מודים?

מה עניין שמיטה וציונות? מה חשבו הוגי ומנהיגי הציונות על שנת שמיטה? חוברת מרתקת עם מקורות רבים ומגוונים על ההיבטים השונים של שנת השמיטה

השמיטה תובעת מאיתנו לוותר על דברים מעצמנו במטרה להיטיב עם העולם, למען תיקון עולם. מתי תיקון ייחשב צדק? מתי ייחשב צדקה? על ההבדלים והמפגשים בין השניים, איפה אני יכול/ה למקם את עצמי בתוכם.