לומדים

אנחנו, בגינות הקהילתיות בירושלים, מעודדים לקיים את ערכי השמיטה, ורואים בה הזדמנות להתבוננות מחודשת על הגינות שלנו ועל הקהילות שצומחות בהן. רעיון השמיטה עולה בקנה אחד עם רעיון מעולם הפרמקלצ’ר הדוגל במנוחה לקרקע כחלק ממחזור החיים של הגינה. מתוך ניסיון של שתי השמיטות הקודמות, אנחנו יודעים כי ניתן לשמור שמיטה כהלכתה בגינה הקהילתית והגינה תמשיך לתפקד, תראה טוב ואף תשגשג.

איזו ערכים חברתיים ניתן ללמוד מהשמיטה? מהי ה”קרקע” שלנו כיום והאם אנו יכולים לשמוט אותה?

דף לימוד בנושא יחסי הגומלין בין האדם לטבע עפ”י הציווי האלוקי “לעבדה ולשמרה” והמשמעות הנוספת שמעניקה שנת השמיטה לקשר ההדוק בין אדם לאדמה

האם אפשר להתאים את רעיונות השמיטה למערכות החיים המודרניים? הצעות ראשוניות ליישום עקרונות השמיטה בימינו שעשויות להפוך אותה למשמעותית ורלוונטית.

דף לימוד הדן ביחס שבין הפרטי והציבורי, רשות הרבים ונחלת הכלל

עולם החסד המתגלה בשנת השמיטה- הרב יוסף צבי רימון עולם החסד מקבל חיזוק מיוחד בשנת השמיטה. התורה אומרת (שמות כ”ג) “והשביעית תשמטנה ונטשתה ואכלו אביוני עמך” (שמות כ”ג). התורה מפרטת את האיסורים של השמיטה: איסור זריעה, איסור זמירה (חיתוך ענפים בכדי שהעץ יגדל טוב יותר), איסור קצירה ואיסור בצירה (ויקרא כ”ה).

עם ישראל הוזמן להיכנס כשותף בכיר למערכת יחסים בין האל לאדמתו, בתקווה שיבין את תפקידו וייעודו, אך הניסיון נכשל. וכך, מדי שבע שנים, חוזרת האדמה לאהובה הראשון, ומעורבותו של האדם נדחית ומוגבלת. שיבת ציון הנוכחית היא ניסיון לכונן מחדש את השותפות הזאת, נוכח הכישלונות הקודמים.

אז מה קשורה השמיטה הזאת לחיים שלי ? ? ולמה לי להתעסק בזה בכלל ?

תשובה הלכתית לגבי שמיטה מאת הרב והפרופסור דוד גלוניקין, מתוך: תשובות ועד ההלכה של כנסת הרבנים בישראל

דף לימוד בקבוצות למערך שמיטה – המדרשה לקיימות עברית

אוהל שמיטה ישראלית הוא פרוייקט שמתקיים על מנת להביא את הנושאים האלו ולראות איפה הם פוגשים אותנו בחיינו כיום. אם זה בהפרדת פסולת וצמצום בזבוז והקשר שלהם לקדושת השביעית, בהזמנה להאט, להתבונן ולראות האם יש דבר מה שדורש שינוי, תיקון או רק עצירה מה- בחיינו הפרטיים, הקהילתיים, בעולם, או גם אם זה רק רגע לעצור ולהתסכל על הנוף. אוהלי השמיטה מבקשים לאפשר את המרחב לאפשרויות האלו, אנו מדברים.ות על רעיונות השמיטה השונים תוך כדי פעילויות יצירתיות שנוגעות אליהם ומתקשרים עם לערכי הקיימות והסביבה.

אנחנו נמצאים/ות בימי ספירת העומר, שבסופן נגיע לחג הביכורים, שהוא גם חג מתן תורה. למה יש שתי שמות לחג אחד? ריבוי השמות של החג מצביע על שתי משמעויות שלו. גם לימי ספירת העומר, שאנחנו בעיצומם, יש משמעות כפולה: מהבחינה התרבותית, הימים האלו מציינים את המעבר מיציאת מצרים לשבועות ואת ההכנה לקראת קבלת התורה, ומהבחינה החקלאית, הם מבטאים את החרדה ממזג האוויר ההפכפך של האביב

מדוע לא נזכר היובל בספר שמות, וגם לא בספר דברים? מדוע לא נזכרו עניים ואביונים בפרשת שביעית ויובל בספר ויקרא? האם יחדל, או לא יחדל אביון מקרב הארץ?

אחד מהגורמים המרכזיים למשבר הסביבתי –חברתי בו אנו מצויים כיום הינו המרדף התמידי אחרי השפע החומרי, מרדף המוביל להרס הסביבה, להעמקת הפערים החברתיים ולשאר מרעין בישין. שיעור זה יעסוק ביום השבת (אחת מתרומותיו הגדולות של עם ישראל לאנושות) כיום של עיצוב תודעה אחרת – של איפוק, אחריות ורגישות לאחר.

השבתת הפעילות השוטפת בשנת השמיטה פותחת פתח לשינוי מערך הכוחות החברתיים, לחיבור קאנון תרבותי אחר ולקריאה מחודשת של המפה החברתית והפוליטית.

שנת השמיטה היא הזדמנות לשמוט שני הרגלים של התנהגות לא מקיימת בטבע – האכלת חיות בר והשארת פסולת בשטח.