לומדים

שנת שבתון מוכרחת היא לאומה ולארץ’ אחת השאלות המהותיות בדבר השמיטה היא, האם שנת השמיטה נצרכת לאדמה או לאדם?

מאמר זה, על שני חלקיו, מבקש להרים את השמיטה מן הארץ, מן האדמה הפיזית ואף מארץ ישראל. בעידן המודרני השמיטה אינה תלויה עוד בארץ. עליה להתפשט לתחומי חיים רבים ולחולל בהם שינוי משמעותי. כדי שהשמיטה תוכל להתקיים בזמן הזה עלינו להעמיק בהבנת העקרונות המכוננים אותה ולחשוב מעבר להלכה המקובלת. אל לנו לשגות בחלומות בלתי מציאותיים אודות חזרה לאדמה ולטבע. אנו חיים בעולם טכנולוגי, מתועש וממוסחר, ובתוך העולם הזה אנו צריכים לממש את הערכים שלנו ולמצוא דרך להתקדמות מדודה והדרגתית המממשת רעיונות גדולים בצעדים קטנים.

אסופת מאמרים סרטונים וקטעים בנושא שמיטה

האם אפשר להתאים את רעיונות השמיטה למערכות החיים המודרניים? הצעות ראשוניות ליישום עקרונות השמיטה בימינו שעשויות להפוך אותה למשמעותית ורלוונטית.

בשם הלאומניות נמחה הערך היחיד שעוד שימר ‘היתר המכירה’

תשובה הלכתית לגבי שמיטה מאת הרב והפרופסור דוד גלוניקין, מתוך: תשובות ועד ההלכה של כנסת הרבנים בישראל

מדריך השמיטה המלא לגן הנוי

אחד המתחים שמעוררת שמיטת הקרקעות כרוך בשאלות של צדק חלוקתי, שאפשר להשקיף עליהן מזוויות שונות. כבר פסוקי המקרא מציבים בפנינו חלופות שונות ביחס למדיניות החלוקה הראויה בשנה השביעית. קריאה לדיון מחודש ביישומם המעשי של עקרונות הצדק החלוקתי שבמשטר השמיטה.

שיטת פֶּרְמָקַלְצֶ’ר לתכנון סביבתי עשויה להשיב למצוות השמיטה את טעמה האבוד, את החיבור לאדמה. בו בזמן, השמיטה יכולה להעניק עומק ורוח לחיבור הסביבתי למקום. ניסיון להחיות את האגדה שבהלכה ולהציץ לדיאלוג האפשרי בין שתי שפות ושלושה חברים, רגע לפני השמיטה.

מכירים את הרגע הזה, שעה לפני שבת, כשכל שקוע בהכנות קדחניות אחרונות בכדי להכניס בכבוד הראוי את שבת המלכה? אז אם השנה היתה יממה – היינו עכשיו בשעה לשמיטה, וזה הזמן להכין את עצמנו, או לפחות להרהר בשמיטה ובמשמעותה לחיינו היום.

אנחנו נמצאים/ות בימי ספירת העומר, שבסופן נגיע לחג הביכורים, שהוא גם חג מתן תורה. למה יש שתי שמות לחג אחד? ריבוי השמות של החג מצביע על שתי משמעויות שלו. גם לימי ספירת העומר, שאנחנו בעיצומם, יש משמעות כפולה: מהבחינה התרבותית, הימים האלו מציינים את המעבר מיציאת מצרים לשבועות ואת ההכנה לקראת קבלת התורה, ומהבחינה החקלאית, הם מבטאים את החרדה ממזג האוויר ההפכפך של האביב

בר-קיימא, התנועה לקיימות עברית, קמה לפני כשנה וחצי במטרה לספר סיפור חדש אודות הקיימות.