נושאים עמודי לימוד: אדם ואדמה

דף לימוד זה מזמין את הלומדים לשבת יחד, לשיר ולחשוב על השמיטה. באמצעות מספר שירים יפים, נשאל את עצמנו מהו יחסנו לטבע, כיצד הטבע משפיע עלינו וכיצד אנו משפיעים עליו? מהי הודאה? על מה אנו מודים?

אז מה קשורה השמיטה הזאת לחיים שלי ? ? ולמה לי להתעסק בזה בכלל ?

שנת השמיטה היא הזדמנות לשמוט שני הרגלים של התנהגות לא מקיימת בטבע – האכלת חיות בר והשארת פסולת בשטח.

שיטת פֶּרְמָקַלְצֶ’ר לתכנון סביבתי עשויה להשיב למצוות השמיטה את טעמה האבוד, את החיבור לאדמה. בו בזמן, השמיטה יכולה להעניק עומק ורוח לחיבור הסביבתי למקום. ניסיון להחיות את האגדה שבהלכה ולהציץ לדיאלוג האפשרי בין שתי שפות ושלושה חברים, רגע לפני השמיטה.

עם ישראל הוזמן להיכנס כשותף בכיר למערכת יחסים בין האל לאדמתו, בתקווה שיבין את תפקידו וייעודו, אך הניסיון נכשל. וכך, מדי שבע שנים, חוזרת האדמה לאהובה הראשון, ומעורבותו של האדם נדחית ומוגבלת. שיבת ציון הנוכחית היא ניסיון לכונן מחדש את השותפות הזאת, נוכח הכישלונות הקודמים.

האם אפשר להתאים את רעיונות השמיטה למערכות החיים המודרניים? הצעות ראשוניות ליישום עקרונות השמיטה בימינו שעשויות להפוך אותה למשמעותית ורלוונטית.

אחד מהגורמים המרכזיים למשבר הסביבתי –חברתי בו אנו מצויים כיום הינו המרדף התמידי אחרי השפע החומרי, מרדף המוביל להרס הסביבה, להעמקת הפערים החברתיים ולשאר מרעין בישין. שיעור זה יעסוק ביום השבת (אחת מתרומותיו הגדולות של עם ישראל לאנושות) כיום של עיצוב תודעה אחרת – של איפוק, אחריות ורגישות לאחר.

אילו ערכים מנחילה לנו שנת השמיטה

מדוע אנו מצויים לשמוט את הקרקע בשנת השמיטה? איך זה משפיע על החברה?

איזו ערכים חברתיים ניתן ללמוד מהשמיטה? מהי ה”קרקע” שלנו כיום והאם אנו יכולים לשמוט אותה?