נושאים עמודי לימוד: אדם ועצמו

מאמר זה, על שני חלקיו, מבקש להרים את השמיטה מן הארץ, מן האדמה הפיזית ואף מארץ ישראל. בעידן המודרני השמיטה אינה תלויה עוד בארץ. עליה להתפשט לתחומי חיים רבים ולחולל בהם שינוי משמעותי. כדי שהשמיטה תוכל להתקיים בזמן הזה עלינו להעמיק בהבנת העקרונות המכוננים אותה ולחשוב מעבר להלכה המקובלת. אל לנו לשגות בחלומות בלתי מציאותיים אודות חזרה לאדמה ולטבע. אנו חיים בעולם טכנולוגי, מתועש וממוסחר, ובתוך העולם הזה אנו צריכים לממש את הערכים שלנו ולמצוא דרך להתקדמות מדודה והדרגתית המממשת רעיונות גדולים בצעדים קטנים.

ביקשנו מהמשתתפים בתכנית “על פני האדמה” לכתוב על האתגרים ששנת השמיטה מזמנת להם, ומה כל אחד מתכוון לשמוט השנה. זה מה שהם ענו לנו: 

בר-קיימא, התנועה לקיימות עברית, קמה לפני כשנה וחצי במטרה לספר סיפור חדש אודות הקיימות.

תשובה הלכתית לגבי שמיטה מאת הרב והפרופסור דוד גלוניקין, מתוך: תשובות ועד ההלכה של כנסת הרבנים בישראל

חוברת מערכים לכיתה ה בנושא אקולוגיה דרך מקורות היהדות. חלק מהמערכים עוסקים בשנת השמיטה

הידיעה אודות קרבתה של שנת השמיטה מעוררת בי התרגשות ופליאה. מעולם לא שמתי ליבי לסיבה לכך, איני חקלאית או פעילה סביבתית. לשמחתי הרבה מצאתי עוד מתרגשים כמוני, אלו שהפכו את ההתרגשות האמורפית לידיעה המרעישה של משהו שיכול לקרות בעולם, ארגון שמיטה ישראלית. וביתר צמצום – קורס “על פני האדמה”.

סדר טו’ בשבט עם שירים, הפעלות, קטעי קריאה ועוד

הלימוד שלפנינו דן בשני רכיבים של שנת השמיטה: הקניין הפרטי שפוקע בשנה זו, ובשחרור עבדים עבריים. הדברים, כפי שהם מובאים בתורה ובפרשנות, מושווים למקורות הדנים באותן סוגיות בספרות העולם הנוכרי. בדף הלימוד נראה כיצד מתוך האמונה המונותאיסטית, קיימת דרישה, בזמנים קבועים ומקודשים למחיקתה של ההיררכיה החברתית.

דף לימוד זה מזמין את הלומדים לשבת יחד, לשיר ולחשוב על השמיטה. באמצעות מספר שירים יפים, נשאל את עצמנו מהו יחסנו לטבע, כיצד הטבע משפיע עלינו וכיצד אנו משפיעים עליו? מהי הודאה? על מה אנו מודים?

מצוות השמיטה המקראית היא מן המצוות המאתגרות ביותר את אורח החיים החברתי-כלכלי. לשיבת ציון הנוכחית ובמרכזה כינונה של מדינת ישראל, הזדמנות מיוחדת לתרגם עקרונות השמיטה לעיצוב חברה שבה מתקיימות סולידריות חדשה, התחדשות רוחנית וראייה מחודשת של המציאות בה אנו חיים.