שמיטת קרקע חברתית (דף מקורות ושאלות לדיון)

איזו ערכים חברתיים ניתן ללמוד מהשמיטה? מהי ה”קרקע” שלנו כיום והאם אנו יכולים לשמוט אותה?

וְזֶה דְּבַר הַשְּׁמִטָּה: שָׁמוֹט כָּל בַּעַל מַשֵּׁה אֲשֶׁר יַשֶּׁה בְּרֵעֵהוּ לֹא יִגֹּשׂ אֶת רֵעֵהוּ וְאֶת אָחִיו, כִּי שְׁמִטָּה לַה’. … אֶפֶס כִּי לֹא יִהְיֶה בְּךָ אֶבְיוֹן… הִשָּׁמֶר לְךָ פֶּן יִהְיֶה דָבָר עִם לְבָבְךָ בְלִיַּעַל לֵאמֹר קָרְבָה שְׁנַת הַשֶּׁבַע שְׁנַת הַשְּׁמִטָּה וְרָעָה עֵינְךָ בְּאָחִיךָ הָאֶבְיוֹן וְלֹא תִתֵּן לוֹ. … נָתוֹן תִּתֵּן לוֹ וְלֹא יֵרַע לְבָבְךָ בְּתִתְּךָ לוֹ, כִּי בִּגְלַל הַדָּבָר הַזֶּה יְבָרֶכְךָ ה’ אֱלֹהֶיךָ בְּכָל מַעֲשֶׂךָ וּבְכֹל מִשְׁלַח יָדֶךָ. כִּי לֹא יֶחְדַּל אֶבְיוֹן מִקֶּרֶב הָאָרֶץ, עַל כֵּן אָנֹכִי מְצַוְּךָ לֵאמֹר פָּתֹחַ תִּפְתַּח אֶת יָדְךָ לְאָחִיךָ, לַעֲנִיֶּךָ וּלְאֶבְיֹנְךָ בְּאַרְצֶךָ   [דברים, פרק ט”ו, פסוקים ב’-י”א]

אדם מישראל מתנתק בשנת השמיטה מן האדמה, שממנה לוקח ואליה ישוב. … בתרגום ללשון מודרנית, ניתן לומר כי בשנת השמיטה חייב אדם להתנתק משגרת יומו, מעמלו, ממסך המחשב שאליו הוא מרותק, ממפעלו ובית עסקו, ולהקדיש את השנה לעבודת האדם. להגשים את אחריותו החברתית.

[אביעד הכהן (2011), פרשיות ומשפטים, עמ’ 264. תל אביב: ידיעות אחרונות וספרי חמד]

נקודות לדיון

• מה דעתכם על פרשנותו של אביעד הכהן, מהי ה”קרקע” שאותה הוא מזכיר?
• מהי ה”קרקע”  המוזכרת בדברים ?
• האם אתם יכולים לשמוט את ‘הקרקע’ שלכם?
• אילו אתגרים מעלה שנת השמיטה ? איזו השראה ניתן לקבל משנת שמיטה לימינו ?
• אילו ערכים היינו מעוניינים להטמיע בחברה בשנת השמיטה?
• כיצד ניתן להפוך את שנת השמיטה לשנה משמעותית, כזו שמשפיעה על שש שנות המעשה שאחריה, כזו שמצפים לה?

מאיר אריאל, מתוך השיר ‘מדרש יונתי’ :

• מהו המסר החברתי שמעביר השיר? מה דעתכם- מה אנו יכולים ללמוד ממסר זה?
• מהו הקשר לשנת השמיטה? מה יכולה ללמד אותנו שנת השמיטה בהקשר של מקומנו בעולם?

השמיטה כחזון

במדינת ישראל של היום קשה מאוד לטעון שדווקא רעיון כמו שנת שמיטה, על ערכיה המסורתיים, יכול להוות השראה לאנשי סביבה, חברה וכלכלה שמתמודדים עם בעיות מודרניות מאוד… אך אנו שקועים כל-כך בהקשר החברתי והפוליטי שלנו ובהשקפת עולמנו, שקשה לנו מאוד לבקר אותם מבפנים. לפעמים, על-מנת לקבל פרספקטיבה על מצבנו ולדמיין שאפשר אחרת, יש לחפש “נקודת ארכימדס” מחוץ למערכת הנוכחית, שממנה ניתן להתחיל לנסח חזון אחר, חלופי. ישנן כמה אפשריות למלא תפקיד זה, אך מסורות דתיות ותרבותיות, שלנו ושל שכנינו, בהחלט עשויות לשמש לנו מעוף למחשבה ומנוף לעשייה. אין זה מדע בדיוני. ממש כך חיו אבותינו כאן, בארץ הזאת. הארץ הזאת ואנו בתוכה זקוקים לכל סיוע אפשרי על-מנת להתמודד עם האתגרים, הסביבתיים והחברתיים כאחד, הפוקדים אותנו כאן ועכשיו.

[ד”ר ג’רמי בנשטיין, ‘מה עניין שמיטה לצרכנות?’ ]

הבא לתקן – יתחיל בו בעצמו/מרטין בובר. 

אמרנו קודם שכל אדם חייב לעשות את חשבון נפשו , לבור לו את דרכו המיוחדת לעשות את יישותו חטיבה אחת שבאחדות ולהתחיל בו בעצמו.

והינה נאמר לנו עכשיו , שחייבים אנו לשכוח את עצמנו. … ואין אנו צריכים אלא לשאול שאלה זו בלבד: “לשם מה?”

לשם מה אני חייב לעשות את חשבון נפשי, לשם מה אני צריך לבור לי את דרכי המיוחדת ולשם מה מוטל עלי לעשות את ישותי חטיבה אחת שבאחדות?

התשובה לשאלה זו היא :לא לשמי אני חייב לעשות כן. לפיכך …הבא לתקן יתחיל בו בעצמו :הווה אומר , יתחיל אבל לא יסיים:

חייב אדם לצאת לדרכו מעצמו, ולא לכוון את דרכו אל עצמו , מוטל עליו לתפוס את עצמו, אבל חלילה לו שיהא נתפס אל עצמו ויטפל בעצמו”