שמיטה ישראלית – איך אתם מתכוננים לשנת השמיטה הקרובה?

מחבר/ת: עינט קרמר
logo shmita

דמו בנפשכם כי במדינת ישראל מוכרזת שנה שלמה כשנת שבתון חלקית המוקדשת לחיזוק המשפחתיות, חיי התרבות והקהילה. מה הייתם יכולים לעשות בשנה שכזו?
שערו נא בנפשכם כי בשנה ידועה מראש המוזיאונים, שמורות הטבע, הספריות ושאר הנכסים השייכים לכלל הציבור פתוחים ללא תשלום – כיצד הייתם מנצלים “הטבה” זו?

 

השמיטה – רעיון רדיקלי מכונן

מצוות השמיטה העתיקה חייבה כל חקלאי בארץ-ישראל לנטוש את שדהו אחת לשבע שנים, להפקיר את פירותיו, לתת לאדמה מנוחה ולאפשר לכל אדם (ואף לבהמות) להיכנס לשדה וליטול חלק מברכת האדמה. בשנה זו גם התבטלו החובות הכספיים, והאנשים קיבלו הזדמנות להתחלת מחזור חדש של שש שנות כלכלה חופשית. שנת השמיטה עצמה היותה פסק זמן קולקטיבי שאפשר התמקדות בקידום ערכי משפחה, קהילה ורוח.

בכך ביססה מצווה זו את ה”יחס היהודי” לקניין ולזמן, כשהיא נוגעת במגוון רחב של תחומי החיים. הפסקת העבודה החקלאית לשנה בתקופה בה החקלאות הייתה העיסוק המרכזי, נגעה במקומות בנפש העוסקים בקניין ובבטחון כלכלי, עיגנה את ההבנה כי האדמה (ומשאבי הטבע) אינם שייכים לאדם באופן בלעדי וכפתה התנהלות שוויונית בין כל חלקי החברה ואף אל מול בעלי החיים. מבחינה רוחנית אפשרה שנה זו גם לאנשי העמל לעצור ולהקדיש זמן לחיי רוח, חינוך ומשפחה. מבחינה קהילתית איפשרה שנה זו התגייסות למען פרויקטים משותפים, שלא לדבר על חיזוק מתבקש ובלתי נמנע של הערבות ההדדית, בשנה בה כל כללי המשחק השתנו . מבחינה סביבתית האדמה קיבלה “זמן התאוששות” מהעיבוד המאסיבי. ומה עוד היה שם? שמיטת כספים – אפשרות “להתחיל מחדש” במישור הכלכלי, מעמד “הקהל” – להיזכר ביחד בברית הייעוד המשותפת ועוד ועוד.  מחזוריות שנת השמיטה – אחת לשבע שנים, איפשרה לתפיסות העומדות בבסיסה לחלחל אל חיי החברה גם בששת השנים הנותרות. בכך הפכה השמיטה לאחד הבסיסים עליהם נבנו חיי החברה והקהילה הישראלים.

 

מוציאים את השמיטה מהמטבח

כיום  בחברה שרובה אינו חקלאי ואינו דתי, הצטמצמה מצוות השמיטה במאוד מאוד. אני חושבת שלא אגזים אם אטען שרב הציבור שאינו דתי מודע במעומעם בלבד להיותה של שנה זו או אחרת שנת שמיטה, וגם בקרב רוב הציבור הדתי העיסוק המרכזי בשנה זו נוגע לענייני המטבח תחת סעיפי הכשרות למיניהם. תזכורת דלה לכוחה העצום של שנה זו ליצירת שינוי תודעה אנו חווים במאבקים המתחדשים מדי שנת שמיטה בין פלגים בציבור הדתי לגבי אופי ומהות העבודה החקלאית בשנה זו, כמו גם במאמרים המתפרסמים מדי שנת שמיטה המזכירים  כי “אפשר גם אחרת” וכי שוב פספסנו הזדמנות לשינוי.

המחאה החברתית של הקיץ שעבר וגל התודעה החברתית- כלכלית שהתעורר כתוצאה ממנה מהווה לדעתי הזדמנות מופלאה לגאול את שנת השמיטה מתוך קובץ סעיפי הכשרות, ולהחזירה אל מרכז התודעה הישראלית כבסיס לשיח יהודי רחב ולעשייה משמעותית.

שמירה על הסביבה, חיזוק הקהילתיות, פעילות למען צמצום פערים, הרחבת הגישה לנכסי תרבות והורדת שעות עבודה לטובת עיסוק פעיל בחיי הרוח, הינם רק חלק  מהדרכים לתרגום שנת השמיטה למציאות ימינו.  לימוד משותף וקיום כנסים ושולחנות עגולים בנושאים אלו כמו גם בשאלות מהותיות בנושאים כגון האדם אל מול הבריאה והסביבה, החברה והקהילה במציאות וירטואלית או המערכת הכלכלית בהקשרה האנושי, יתרגמו את מעמד ההקהל למציאות ימינו ולשאלות הבוערות כיום.

אני חייבת להדגיש כי הכוונה אינה לעסוק בשמיטה מבחינה הלכתית או “לקחת צד” במחלוקות  הקיימות כיום לגבי אופי קיום שנת השמיטה בפן החקלאי. הרעיון הינו  לעודד עיסוק בשאלות יסוד וברעיונות עומק הטמונים בשנת השמיטה ולקדם עשייה וולנטרית המתאימה רעיונות למציאות ימינו. בכך אנו מתנתקים מהמחויבות המגזרית ומתחברים לעיסוק רחב יותר המתאים לכלל החברה הישראלית.

 

“קרבה שנת השבע” (דברים טו 9).

אז מה עושים? מתעוררים כבר עכשיו. שנת השמיטה חוזרת במחזוריות של כל שבע שנים והגיע הזמן שנפסיק להיות מופתעים בכל פעם שהיא מגיעה. שנת השמיטה הקרובה (ואל תגידו שלא ידעתם) היא שנת תשע”ה – ספטמבר 2014-  ספטמבר 2015, ועל מנת שהיא תהייה משמעותית כדאי להתחיל כבר היום בחשיבה ובהתארגנות.

המחצית השנייה של שנת תשע”ג יכולה להיות מוקדשת להובלת שולחנות עגולים אזוריים או מגזריים ללימוד בנושא שנת השמיטה ולסיעור מוחות בדבר דרכים ליישומה ברמה האישית והציבורית. שנת תשע”ד יכולה להוות בסיס ללימוד רחב היקף בנושאים אלו במערכות החינוך הפורמאליות והבלתי פורמאליות ולעבודה לשם הגשמת היוזמות שיעלו. שנת תשע”ה שנת השמיטה תיוצג בפעילות נרחבת מהשטח (grass roots) לצד עיסוק תקשורתי בנושא, ואירוע “הקהל” נרחב יחתום את הפעילות הרב שנתית וייתן מראת כיוון אמיתית לחברה הישראלית.

 

להלן כמה “רעיונות אצבע” לקראת שנת השמיטה הקרובה –
ברמה האישית למשל, כל אחד מאיתנו יכול להחליט להקדיש בשנה זו זמן מסוים ללימודים, חיי רוח או בילוי זמן איכות משפחתי. הערכות מעכשיו מבחינה כלכלית ותעסוקתית תסייע להגשת חלום זה. הקמת “קרן שמיטה” אישית תאפשר לחסוך מעכשיו עד לשנת השמיטה בה נפדה את הקרן לצורך שהחלטנו עליו. את הרמה האישית ניתן להרחיב למקומות העבודה שיכולים להכריז על בוקר לימודי בשבוע, על צמצום שעות העבודה לטובת בילוי זמן עם המשפחה, או על התגייסות המפעל לפעילות בתחום הסביבה, צמצום הפערים או ערכים נוספים העומדים בבסיס שנת השמיטה.

ברמה האזורית יכולים להחליט על פעילות נרחבת למען שימור משאבי הטבע המקומיים, הקמת מערך “שמיטת כספים” למשפחות המתגייסות לעבור  תהליך הבראה כלכלית או פעילות אינטנסיבית לחיזוק הקהילתיות.

ברמה הציבורית אפשר להתחיל לפעול כבר מעכשיו לקידום פתיחת המוזיאונים, הספריות, הפארקים הלאומיים ושאר מרכזים המחזיקים נכסים השייכים לכלל הציבור ללא תשלום על בסיס קבוע (למשל יום בשבוע). בתי המדרש יכולים גם הם להתגייס לרעיון ולפתוח קורסים חינמיים בדגש חברתי-סביבתי-כלכלי לציבור הרחב וכך גם מסגרות לימוד ותרבות נוספים.

פעילויות קרובות

לא נמצאו עמודי לימוד

ניווט מהיר

ניוזלטר פרשת בהר התשפ״ב

ניוזלטר מבית טבע עברי ושמיטה ישראלית לקראת פרשת בהר התשפ״ב

בניית קהילה מקיימת בשנת השמיטה

בשש השנים האחרונות הזמן ייצר מרחב שבו בני האדם השקיעו זמן, ואנרגיה רבה בכדי לגדל את התבואה. שנת השמיטה מסירה את האחריות שלנו מהגידול הפיזי, ונותנת לנו אפשרות לייצר מרחב שמזמין א.נשים למלא אותו. המרחב מאפשר לנו להתמקד בגדילה אישית, קהילתית, אנושית.

מימד העצירה בשנת השמיטה

פרשת בהר מתחילה עם מצוות השמיטה ומחדשת לנו שלא רק בני האדם יכולים וצריכים לצאת לשבת, אלא שגם הקרקע. להבנתי, לא בכדי המקרא מדגיש לנו שהארץ שובתת מצד עצמה שבת לה’ ולא רק בעקבות השחרור הזמני שלה מהאדם, ששמטה ונטשה.

אוהלי שמיטה

אוהל שמיטה ישראלית הוא פרוייקט שמתקיים על מנת להביא את הנושאים האלו ולראות איפה הם פוגשים אותנו בחיינו כיום. אם זה בהפרדת פסולת וצמצום בזבוז והקשר שלהם לקדושת השביעית, בהזמנה להאט, להתבונן ולראות האם יש דבר מה שדורש שינוי, תיקון או רק עצירה מה- בחיינו הפרטיים, הקהילתיים, בעולם, או גם אם זה רק רגע לעצור ולהתסכל על הנוף. אוהלי השמיטה מבקשים לאפשר את המרחב לאפשרויות האלו, אנו מדברים.ות על רעיונות השמיטה השונים תוך כדי פעילויות יצירתיות שנוגעות אליהם ומתקשרים עם לערכי הקיימות והסביבה.

שנת השבע ומיזם פריומי

שנת השבע ומיזם פריומי- חוזרים לאוצר בית דין של תקופת המשנה יובל תורר

עולם החסד מתגלה בשנת השמיטה

עולם החסד המתגלה בשנת השמיטה- הרב יוסף צבי רימון עולם החסד מקבל חיזוק מיוחד בשנת השמיטה. התורה אומרת (שמות כ”ג) “והשביעית תשמטנה ונטשתה ואכלו אביוני עמך” (שמות כ”ג). התורה מפרטת את האיסורים של השמיטה: איסור זריעה, איסור זמירה (חיתוך ענפים בכדי שהעץ יגדל טוב יותר), איסור קצירה ואיסור בצירה (ויקרא כ”ה).