רעיון השמיטה ומקבילותיו בתרבויות שכנות

מחבר/ת: מנחם בן שלום, מעגל טוב
אדם ואדמה| אדם ואלוהיו| אדם ועצמו| אדם וקהילה
הלימוד שלפנינו דן בשני רכיבים של שנת השמיטה: הקניין הפרטי שפוקע בשנה זו, ובשחרור עבדים עבריים. הדברים, כפי שהם מובאים בתורה ובפרשנות, מושווים למקורות הדנים באותן סוגיות בספרות העולם הנוכרי. בדף הלימוד נראה כיצד מתוך האמונה המונותאיסטית, קיימת דרישה, בזמנים קבועים ומקודשים למחיקתה של ההיררכיה החברתית.
ויקרא כ״ה:כ״ג
וְהָאָרֶץ לֹא תִמָּכֵר לִצְמִתֻת כִּי-לִי הָאָרֶץ כִּי-גֵרִים וְתוֹשָׁבִים אַתֶּם עִמָּדִי:
Leviticus 25:23
And the land shall not be sold in perpetuity; for the land is Mine; for ye are strangers and settlers with Me.
רמב”ן על ויקרא כ״ה:כ״ג:א׳
פירוש הרמב”ן
כי גרים ותושבים אתם: אל תעשו עצמכם עיקר. אתם עמדי דיו לעבד שיהא כרבו כשהיא שלי הרי היא שלכם. וטעם כי לי כל הארץ, על דרך האמת כמו ויקחו לי תרומה וזהו שרמזו כאן דיו לעבד שיהא כרבו כי יהיה היובל נוהג בעולם והמשכיל יבין.

דיון

  • מי הוא בעל הקנינים?
  • מה זה אומר על עשירי ועניי הארץ?
  • הגדרה זו של מעמד האדם [כל אדם], מול האל, מה היא מכתיבה בנושא מעמדו של האדם מול זולתו וקינינו?
שבת
בראשית ב׳:א׳-ג׳
(א) וַיְכֻלּוּ הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ, וְכָל-צְבָאָם. (ב) וַיְכַל אֱלֹהִים בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי, מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה; וַיִּשְׁבֹּת בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי, מִכָּל-מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה. (ג) וַיְבָרֶךְ אֱלֹהִים אֶת-יוֹם הַשְּׁבִיעִי, וַיְקַדֵּשׁ אֹתוֹ: כִּי בוֹ שָׁבַת מִכָּל-מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר-בָּרָא אֱלֹהִים לַעֲשׂוֹת.
Genesis 2:1-3
And the heaven and the earth were finished, and all the host of them. And on the seventh day God finished His work which He had made; and He rested on the seventh day from all His work which He had made. And God blessed the seventh day, and hallowed it; because that in it He rested from all His work which God in creating had made.
שמות כ׳:ז׳-י׳
עשרת הדיברות, פרשת יתרו:
(ז) זָכוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ. (ח) שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲבֹד וְעָשִׂיתָ כָּל מְלַאכְתֶּךָ. (ט) וְיוֹם הַשְּׁבִיעִי שַׁבָּת לה’ אֱלֹהֶיךָ לֹא תַעֲשֶׂה כָל מְלָאכָה אַתָּה וּבִנְךָ וּבִתֶּךָ עַבְדְּךָ וַאֲמָתְךָ וּבְהֶמְתֶּךָ וְגֵרְךָ אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ. (י) כִּי שֵׁשֶׁת יָמִים עָשָׂה ה’ אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ אֶת הַיָּם וְאֶת כָּל אֲשֶׁר בָּם וַיָּנַח בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי עַל כֵּן בֵּרַךְ ה’ אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת וַיְקַדְּשֵׁהוּ.
Exodus 20:7-10
Thou shalt not take the name of the LORD thy God in vain; for the LORD will not hold him guiltless that taketh His name in vain. Remember the sabbath day, to keep it holy. Six days shalt thou labour, and do all thy work; but the seventh day is a sabbath unto the LORD thy God, in it thou shalt not do any manner of work, thou, nor thy son, nor thy daughter, nor thy man-servant, nor thy maid-servant, nor thy cattle, nor thy stranger that is within thy gates;

דיון

  • מי נח בשבת?
  • מה נגזר משבת לה’ לגבי מעמדם של כל הברואים מול האל?
  • מה היא המשמעות לאדם ?
  • האם אנו מכירים מצב של שיוויון בעולם העתיק?
שבת שבתון יהיה לארץ
ויקרא כ״ה:א׳-ז׳
(א) וַיְדַבֵּר ה’ אֶל-מֹשֶׁה, בְּהַר סִינַי לֵאמֹר. (ב) דַּבֵּר אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם, כִּי תָבֹאוּ אֶל-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן לָכֶם–וְשָׁבְתָה הָאָרֶץ, שַׁבָּת לַה’. (ג) שֵׁשׁ שָׁנִים תִּזְרַע שָׂדֶךָ, וְשֵׁשׁ שָׁנִים תִּזְמֹר כַּרְמֶךָ; וְאָסַפְתָּ, אֶת-תְּבוּאָתָהּ. (ד) וּבַשָּׁנָה הַשְּׁבִיעִת, שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן יִהְיֶה לָאָרֶץ–שַׁבָּת, לַה’: שָׂדְךָ לֹא תִזְרָע, וְכַרְמְךָ לֹא תִזְמֹר. (ה) אֵת סְפִיחַ קְצִירְךָ לֹא תִקְצוֹר, וְאֶת-עִנְּבֵי נְזִירֶךָ לֹא תִבְצֹר: שְׁנַת שַׁבָּתוֹן, יִהְיֶה לָאָרֶץ. (ו) וְהָיְתָה שַׁבַּת הָאָרֶץ לָכֶם, לְאָכְלָה–לְךָ, וּלְעַבְדְּךָ וְלַאֲמָתֶךָ; וְלִשְׂכִירְךָ, וּלְתוֹשָׁבְךָ, הַגָּרִים, עִמָּךְ. (ז) וְלִבְהֶמְתְּךָ–וְלַחַיָּה, אֲשֶׁר בְּאַרְצֶךָ: תִּהְיֶה כָל-תְּבוּאָתָהּ, לֶאֱכֹל.
Leviticus 25:1-7
And the LORD spoke unto Moses in mount Sinai, saying: Speak unto the children of Israel, and say unto them: When ye come into the land which I give you, then shall the land keep a sabbath unto the LORD. Six years thou shalt sow thy field, and six years thou shalt prune thy vineyard, and gather in the produce thereof. But in the seventh year shall be a sabbath of solemn rest for the land, a sabbath unto the LORD; thou shalt neither sow thy field, nor prune thy vineyard. That which groweth of itself of thy harvest thou shalt not reap, and the grapes of thy undressed vine thou shalt not gather; it shall be a year of solemn rest for the land. And the sabbath-produce of the land shall be for food for you: for thee, and for thy servant and for thy maid, and for thy hired servant and for the settler by thy side that sojourn with thee; and for thy cattle, and for the beasts that are in thy land, shall all the increase thereof be for food.
פירוש רש”י, ספר ויקרא, פרק כה, פסוק ד
פירוש רש”י
שבת לה’: לשם ה’ כשם שנאמר בשבת בראשית.

דיון

  • מה הוא הרעיון המכונן של השמיטה וכיצד הוא קשור לשבת בראשית?
  • האם השמיטה יוצרת נדבך נוסף לשבת בראשית?
רמב”ן על ויקרא כ״ה:ב׳:א׳
פירוש הרמב”ן
וסוד ימות עולם רמוז במקום הזה וכוף אזנך לשמוע מה שאני רשאי להשמיעך… כבר כתבתי בסדר בראשית כי ששת ימי בראשית הם ימות עולם ויום השביעי שבת לה’ אלוהיך כי בו יהיה שבת לשם הגדול כמו ששנינו בשביעי מה אומרים מזמור שיר ליום השבת [תהילים צב] לעתיד לבוא שכולה שבת לחיי העולמים והנה הימים רמז לאשר ברא במעשה בראשית… ועל כן החמיר הכתוב בשמיטה יותר מכל חייבי לאוין וחייב הגלות עליה, כמו שהחמיר בעריות, שנאמר אז תרצה הארץ את שבתותיה [ויקרא כו, לד] … וכן שנינו גלות באה על עינוי דין ועל עוות הדין ועל שמיטת הארץ …
Ramban on Leviticus 25:2:1
A Shabbat unto the Lord: “For the sake of the Lord, in the same way that it is stated regarding the Shabbat of creation (the seventh day in the weekly cycle)” – that is the language of Rashi. And our rabbis did not intend this in their midrash; as all Shabbats – and even holidays – are for the sake of the Lord, and it did not say about [even] one of them, “unto the Lord.” But [rather], it stated (Leviticus 23:24), “It will be a day of rest (shabbaton) for you,” and it stated regarding Yom Kippur, (Leviticus 23:32), “It is a Shabbat that is a day of rest for you. And the language of the bereita in Torat Kohanim 1:2 is, “’A Shabbat unto the Lord’ – in the same way that it is stated regarding the Shabbat of creation, so [too] is it stated regarding the seventh [year], ‘A Shabbat unto the Lord.’” But the explanation of “a Shabbat unto the Lord, your God,” that is stated about the Shabbat of creation is that ‘since upon it, He rested and took leisure; therefore, you should not do work.’ And therefore they said that so [too] was it said regarding the sabbatical year, since it is the seventh of the years.

דיון

  • מה מוסיף הרמב”ן על הזיקה שבין שבת לשמיטה?
  • כיצד הוא מרחיב ומעמיק את רעיון השמיטה?
דברים ט״ו:י״ב-ט״ו
כִּי-יִמָּכֵר לְךָ אָחִיךָ הָעִבְרִי, אוֹ הָעִבְרִיָּה וַעֲבָדְךָ שֵׁשׁ שָׁנִים; וּבַשָּׁנָה הַשְּׁבִיעִת תְּשַׁלְּחֶנּוּ חָפְשִׁי מֵעִמָּךְ. וְכִי-תְשַׁלְּחֶנּוּ חָפְשִׁי מֵעִמָּךְ–לֹא תְשַׁלְּחֶנּוּ רֵיקָם. הַעֲנֵיק תַּעֲנִיק לוֹ מִצֹּאנְךָ, וּמִגָּרְנְךָ וּמִיִּקְבֶךָ: אֲשֶׁר בֵּרַכְךָ ה’ אֱלֹהֶיךָ תִּתֶּן-לוֹ. וְזָכַרְתָּ כִּי עֶבֶד הָיִיתָ בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם, וַיִּפְדְּךָ ה’ אֱלֹהֶיךָ; עַל-כֵּן אָנֹכִי מְצַוְּךָ אֶת-הַדָּבָר הַזֶּה הַיּוֹם.
Deuteronomy 15:12-15
If thy brother, a Hebrew man, or a Hebrew woman, be sold unto thee, he shall serve thee six years; and in the seventh year thou shalt let him go free from thee. And when thou lettest him go free from thee, thou shalt not let him go empty; thou shalt furnish him liberally out of thy flock, and out of thy threshing-floor, and out of thy winepress; of that wherewith the LORD thy God hath blessed thee thou shalt give unto him. And thou shalt remember that thou wast a bondman in the land of Egypt, and the LORD thy God redeemed thee; therefore I command thee this thing to-day.
מקבילות בעולם העתיק

מאיר מלול, קובצי הדינים, ואוספים משפטיים אחרים מן המזרח הקדום, פרדס הוצאה לאור, עמ’ 281-292 , 2010
תקנות עמִצָדוּקה [1646 – 1626 לפנה”ס] – תקנות מישרים
סעיף 1: חובות הפיגורים של עובדי האדמה, הרועים, “פושטי העורות” של נאות המרעה [של הקיץ] ושל נושאי המס של ה”ארמון” [על מנת] שיהיו חזקים וכדי לפצותם באופן הוגן בטלים . גובה המיסים לביתו של נושא המס לא יבוא בתביעה.

סעיף 20: כי יתפוס חוב את בן נומחי….וייתן את עצמו, את אשתו או את ילדיו בכסף או בנשי או כמשכון – ויען כי המלך מישרים בארץ כונן – בטל החוב דרור קורה לו (להם).

סעיף 21: כי ינתן בכסף אמה או עבד, יליד בית של בן נֻמְחִי בן אֶמֻתְבַל בן אִסִן, בן כִּסֻךָּ בן מַלְגִיםֻ או בנשי ינשה או כמשכון, יֵעָזֵב דרור לא יקרא .
[ומדובר כאן בעבדים ילידי בית בני אזרחים ששועבדו לעבדות בשל חוב לנושה, ולא חלה על בעליהם החובה לשחררם].

© כל הזכויות שמורות למאיר מלול ופרדס הוצאה לאור

הסברים

  • המקרא נשען על מושגים משפטיים ורעיוניים אותם שאב מהתרבויות העתיקות שקדמו לזמנו, בעיקר ממספוטמיה. אולם, הוא חולל בהם שינויים עמוקים לאור השקפת עולמו המונוטאיסטית

מושגים

  • עמיצדוקה – בן נינו של חמורבי [1626-1646 לפנה”ס], היה המלך העשירי בשושלת בבל הראשונה. מלך ומחבר תקנות עמיצדוקה. תקנות מישרים.
  • תקנות מישרים – צווים מלכותיים או תקנות מעם המלך.
  • תקנות עמיצדוקה – מכסים בעיקר תחומים כלכליים וחברתיים. התקנות משפיעות בעיקר על היחסים בין השלטון ומשלמי המיסים ופחות על היחסים המסחריים בין האזרחים הפשוטים.

דיון

  • במה דומות ובמה שונות תקנות המישרים של המלך עמיצדוקה המסופוטמי מחוקי השמיטה בתורה?
  • האם השוני הוא מהותי ובמה?

אריסטו , פוליטיקה א, תרגם מיוונית ח”י רות, הוצאת מאגנס, ירושלים תש”י
אריסטו על עבדים יוונים וברברים
a1255″…ולפיכך אין רוצים היונים לקרוא בשם עבדים את היונים אלא רק את הברברים. אבל כל פעם שאומרים הם זאת אינם דורשים אלא את העבד הטבעי שעליו דברנו בתחילה כי מן ההכרח לומר שיש מי שהם עבדים בכל מקום ומי שאינם עבדים בשום מקום. אותו דבר בענין האצילות. כי היונים חושבים את עצמם לאצילים לא רק כשהם בארצם אלא גם בכל מקום, ואת הברברים רק בביתם… “.

b1255: “… כי השלטון בבני חורין על פי הטבע הריהו מין שלטון אחד, והשלטון בעבדים מין אחר… האדון אינו נקרא כך מפאת מדע מיוחד הנמצא בו אלא מפני שהוא בעל אופי כזה, וכך גם העבד ובן החורין… “.
© כל הזכויות שמורות להוצאת מאגנס

מושגים

  • עבד טבעי – מי שהוא, לדעת אריסטו, מצד תכונותיו עבד והוא לעולם אינו יווני,

דיון

  • מה הן הנחות היסוד ה”מדעיות” המונחות כתשתית לדיונו של אריסטו בחברה האנושית בזיקה לקניינים ועבדות?
  • האם גישתו גיזענית?
  • מה ההבדל בין תפיסתו את העבד לתפיסת עבד עברי בתורה?
כתבי פילון האלכסנדרוני, על החוקים לפרטיהם ב, בעריכת סוזאן דניאל נטף, הוצאת מוסד ביאליק, ירושלים, תשמ”ו – תשע”ב, עמ’ 46
פילון האלכסנדרוני על העבדות
(122) … האדונים לא יתייחסו אל האנשים שנמכרו להם כאל עבדים מטבעם, אלא כאל שכירים; לאלה המסוגלים לתת כופר נפשם הם יעניקו את הזכות לחירות לאלתר, ולחסרי האמצעים-עם בוא השנה השביעית מתחילת עבדותם, או עם בוא שנת החמישים אפילו למי שהשתעבד יום אחד קודם לכן. הרי אותו זמן הוא ‘הדרור’ וכשמו כן הוא: הכול רצים לכיוון הפוך ושבים לשגשוגם הקודם. (123) אך התורה מתירה לרכוש עבדים מאומות אחרות, כי היא רוצה, ראשית, שיהיה הבדל בין קרובים לנוכרים; ושנית, שלא להרחיק לחלוטין מן הקהילייה שלה נכס חיוני ביותר, את המשרתים.
© כל הזכויות שמורות להוצאת מוסד ביאליק

דיון

  • מהו השוני העקרוני בין השקפותיו של פילון לאלה של אריסטו? ומהיכן הוא נובע?
  • איזה שיח מנהל פילון עם אריסטו.
– פועל החל משנת 1995 מירושלים.
במרכז הלימוד – היכרות, העמקה ושיח עם הכתובים, בבדיקת המשמעויות והכוונות העומדות מאחורי מערכות ערכים וסמלים. מתוך הלימוד, נוצר שיח רב דורי המרחיב ומזמין בחירת דרך, בהתקשרות לתרבות.
אנו רואים את שאלת הלימוד והבירור המשוחח, כשאלה קיומית לעתידה של חברה ישראלית שורשית ומוסרית.
דרך הלימוד הבית מדרשי, בקבוצות דיון קטנות, בשיח עם הכתובים ועם חברים, היא הדרך המשמעותית, המבטיחה את הלימוד האקטיבי, ומביאה כל לומד לחשוב, להביע את דעתו, להקשיב ולהגדיר לעצמו את תפיסת עולמו.

פעילויות קרובות

לא נמצאו עמודי לימוד
לכל הפעילויות

ניווט מהיר

ללמוד

לעשות

על מיזם שמיטה ישראלית

הצטרפו למיזם

סיכום אישי קופ 27 – שירה רוזנבאום

קראו עוד

הרהורים מקופ 27 – עינט קרמר

קראו עוד

סיכום פעילות ציבורית

קראו עוד

סיכום שמיטה ישראלית

קראו עוד

סיכום בר קיימא

קראו עוד

ניוזלטר פרשת בהר התשפ״ב

ניוזלטר מבית טבע עברי ושמיטה ישראלית לקראת פרשת בהר התשפ״ב
קראו עוד

עיצוב ופיתוח: