פרשת ‘בהר’ עוסקת (כמעט) כולה בעניינים המכונים במחוזותינו ‘חברתיים’ ו’כלכליים’. מצוות השמיטה והיובל המאכלסות את חציה הראשון של הפרשה נוגעות באופן ישיר בחקלאות (שמיטה) ובפערי המעמדות הכלכליים שנוצרו במשך חמישים שנים בחברה. בשנת היובל חוזרים לנקודת ההתחלה ומאפשרים הזדמנות שווה לצאצאי אלה שעמדו בקו ההתחלה יובל שנים קודם לכן, בבחינת אבות אכלו בוסר, אבל שיני בנים אינן חייבות לנגוס בפירות הדור הקודם אלא לקבל הזדמנות חדשה ושווה להתחיל מהתחלה.
חציה השני של הפרשה עוסק בענייני שיקום חברתיים של מי שנפל ממעמדו ומצבו האישי והכלכלי הורע. ארבעה נושאים קשורים בפרשה לזה שמָך (‘כי ימוך’), כלומר התמוטט, נפל, ירד ממעמדו. בכולם הוא מכונה ‘אחיך’, והתורה מורה כיצד להקימו על רגליו ולתמוך בו.
הנושא הראשון – “כִּי יָמוּךְ אָחִיךָ וּמָכַר מֵאֲחֻזָּתוֹ” – עוסק בגאולת הנחלה והבית של זה שנאלץ למוכרם; הנושא השני – “וְכִי יָמוּךְ אָחִיךָ וּמָטָה יָדוֹ עִמָּךְ” – עוסק בהלוואה נקייה, ללא נשך וריבית; הנושא השלישי – “וְכִי יָמוּךְ אָחִיךָ עִמָּךְ וְנִמְכַּר לָךְ” – עוסק ביחס האדון למי שהירידה ממעמדו הייתה כה חמורה עד שנאלץ למכור עצמו לעבד; והנושא האחרון – “וְכִי תַשִּׂיג יַד גֵּר וְתוֹשָׁב עִמָּךְ וּמָךְ אָחִיךָ עִמּוֹ וְנִמְכַּר לְגֵר” – כיצד עוזרים למי שירד עד לדיוטה התחתונה מבחינה כלכלית ומכר עצמו לגר תושב.
כל העניינים הללו ממוסגרים בכותרת “וַיְדַבֵּר ה’ אֶל מֹשֶׁה בְּהַר סִינַי לֵאמֹר”, ונחתמים בהצהרה “כִּי לִי בְנֵי יִשְׂרָאֵל עֲבָדִים – עֲבָדַי הֵם, אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אוֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם, אֲנִי ה’ אֱלֹהֵיכֶם”.
האמת היא, שעל פי רוב גם אם יש לנו העדפות שונות מבחינות נושאי העניין, כמעט כולנו מעדיפים לדלג על כותרות הכלכלה, או במקרה הטוב להמהם משהו כלפיהן. אבל התורה מבקשת לחבר את הארץ עם השמים, לקשור את החומר אל הרוח, ולגבש חברה שבה הכלכלה לא תשמש סרח עודף בחיינו – כזה שאי אפשר להסתדר בלעדיו אבל משתדלים להתחמק ממנו – אלא חלק אינטגרלי מאמונתו של האדם.
הנה, כך מלמדים אותנו חז”ל (בלשון רש”י) ביחס לכותרת הפרשה: ” ‘בהר סיני’ – מה עניין שמיטה אצל הר סיני, והלא כל המצות נאמרו מסיני? – אלא מה שמיטה נאמרו כללותיה ופרטותיה ודקדוקיה מסיני, אף כולן נאמרו כללותיהן ודקדוקיהן מסיני”. מה שברור הוא שהתורה מחברת בין כלל הנושאים המופיעים בפרשתנו לבין הר סיני.
האם אין כאן אמירה עקרונית של תורת ישראל, לפיה, כשם שאסור להתעלם מכלל המצוות שניתנו בסיני, כך גם אסור להתעלם מהתייחסות לממד הכלכלי של החברה? נאמר זאת בברור, הברית של עם ישראל בסיני עם הקב”ה קשורה קשר הדוק גם בהאזנה, לימוד וקיום המצוות הכלכליות חברתיות .
לאור זאת, אפשר לומר שהתעניינות בכלכלה הישראלית, ברמת ההשתכרות, בפיקוח על ההוצאות וההכנסות של היחיד והכלל, באחריות שלנו כלפי האחר (ודוק: ‘אח’ ו’אחר’ גזורים מהמילה ‘אחריות’!), בהיחלצות לעזרתו – כל אלה ועוד הם חלק מעבודת ה’ שלנו, חלק מקיום הברית שכרתנו עמו בהר סיני.
החלק הארי של החברה הישראלית נתקל בקשיים כלכליים בשגרת יומו. רובנו לא יודע מה לעשות עם מצבנו הכלכלי, כיצד להיטיב אותו, כיצד להשגיח על משק הבית, על ההוצאות וההכנסות. בדרך כלל אנחנו מסתדרים, פחות או יותר. אבל ישנן רבים שלא מצליחים להסתדר ומגיעים למצב המתואר בפרשה במילים: “וְכִי יָמוּךְ אָחִיךָ, וּמָטָה יָדוֹ עִמָּךְ” – השכן, החבר הרחוק, האיש מהעיתון, האח, מתמוטט לנגד עינינו, או למשמע אוזנינו.
מה עושים אז? – “וְהֶחֱזַקְתָּ בּוֹ – גֵּר וְתוֹשָׁב – וָחַי עִמָּךְ”. כיצד מחזיקים בו? שוב נדרשים לרש”י: “והחזקת בו – אל תניחהו שירד וייפול ויהיה קשה להקימו, אלא חזקהו משעת מוטת היד. למה זה דומה, למשאוי שעל החמור – עודהו על החמור, אחד תופס בו ומעמידו; נפל לארץ – חמישה אין מעמידין אותו”.
לא מדובר כאן רק באמירה מוסרית, מעין גמ”ח צדקה. לטעמי, רש”י משרטט כאן תוכנית שיקום כלכלית שלאורה אנחנו מבקשים לילך איננו מבקשים לתת צדקה, או מענק חד פעמי. אנחנו מבקשים לתת לנזקקים כלים כלכליים לטווח ארוך, שישמשו אותם כל חייהם.
פרשת בהר מסתיימת בפסוק הנראה לא קשור לנושאים הכלכליים הקודמים: “לֹא תַעֲשׂוּ לָכֶם אֱלִילִם, וּפֶסֶל וּמַצֵּבָה לֹא תָקִימוּ לָכֶם, וְאֶבֶן מַשְׂכִּית לֹא תִתְּנוּ בְּאַרְצְכֶם לְהִשְׁתַּחֲוֹת עָלֶיהָ, כִּי אֲנִי ה’ אֱלֹהֵיכֶם”. התורה מזהירה אותנו, לאחר העיסוק בכלכלה, מפני הנטייה שלנו להעריץ ולפאר ולהפוך לאלילים דמויות ומצבים.
“פסל ומצבה לא תקימו להם” – הפסל הוא הקפאה של הדינמיות, גוש אבן, מתכת או עץ קבועים וחסרי שינוי. לעתים אנחנו נוטים לשקוע בקיבעון מחשבתי, ממש כמו פסל, וחוששים משינוי תודעתי. או אז האדם משתעבד לכל מיני הנחות מוטעות. התורה מזהירה מפני המצב הזה.
לקראת שנת השמיטה הבעל”ט ארגון פעמונים פועל עם ארגונים וגופים נוספים לקדם ולהרחיב את הפעילות במתן הדרכה ותמיכה בתהליכי שיקום והבראה כלכלית למשפחות נזקקות, בסוף התהליך נפעל במסגרת “שמיטת כספים” לסייע למשפחות להסדיר את חובותיהן ולאפשר להן הזדמנות אמתית לפתוח דף חדש ונקי .
בימים אלו אנו שוקדים על פיתוח מבנה הפעלה ייעודי לקהילות הרוצות לפעול כקבוצה במסגרת התנדבות קהילתית, אנו מאמינים שיש בפעילות הזאת אפשרות ישימה להגשמת ערכי שנת השמיטה בקהילה. בנוסף, אנו בשותפות עם מספר גורמים נוספים שמתכוונים לפתוח קרן ייעודית שמטרתה לסייע למשפחות נזקקות שיעברו תהליך הבראה ושיקום כלכלי להגיע להסדרי חובות עם הנושים ברוח מצוות שמיטת כספים .