משטח מגע – תרמודינמיקה חברתית – שמיטת חומות

מחבר/ת: אביב בריגר

אם יש משהו אחד שבשבילו היה שווה להשקיע ארבע שנים בלימודי הנדסת חומרים היא התובנה שהרבה מהדברים הקסומים במציאות מתרחשים במשטח המגע בין חומרים שונים. מעבר לעובדה שפני השטח הם בפשטותם המשטח בו שני דברים שונים נפגשים, המפגש עצמו יוצר תופעות מגוונות ולעיתים אף לא צפויות. שבירה של אור מתרחשת בפגיעה של קרן במשטח בין חומר אחד לאחר, אדי מים מתגבשים לשלג כאשר הם פוגשים בחלקיק אבק הצף באוויר והפירוק של גזים רעילים בממיר הקטליטי באגזוז של הרכב מבוסס על מעבר של הגזים על פני מתכות פעילות מתאימות.

מדוע פני השטח כל כך פעילים? שאלה זו כמובן מורכבת ונוגעת בהמון תחומים אך נוכל לקבל תחושה מסוימת אם נחשוב לרגע על מים. זה אולי נראה לנו כדבר מובן מאליו, אבל טיפות מים יתחברו אחת לשנייה כי הן מעדיפות להיות בסביבה של עוד מים- ככל שהטיפה גדולה יותר, כך יותר מים במגע עם מים ופחות מים במגע עם אוויר. כלומר, במשטח המגע יש ‘אי נוחות’ של החומרים, בד”כ כתלות בכמה שהם שונים מבחינה פיסקלית/כימית, כך שהם שואפים לצמצם מגע כמו במקרה המוכר של מים ושמן. כתוצאה מכך, החומרים שנותרו בלית ברירה במשטח המגע ‘פחות יציבים’ או במילים אחרות ‘יותר פעילים’.

לדעתי, משטחי מגע מלווים אותנו גם בעולם החברתי. מצד אחד בד”כ נח לנו יותר לשהות בסביבה של אנשים שדומים לנו בתפיסות עולם, בתחומי עניין ואפילו לצערנו לעיתים גם במראה החיצוני… מצד שני, השהייה בסביבה מגוונת מכניסה עניין לחיים שלנו, מפתחת ומאתגרת אותנו ומולידה המון רעיונות והזדמנויות מיוחדות.

לא משנה מאיזה רקע הגענו, דיי בטוח שכולנו חווים את המתח הזה- הרצון מצד אחד להגדרה עצמית כמה שיותר נאמנה ומדויקת ומנגד להיות חלק ממשהו גדול, פשוט ושלם. כמו בעולם החומר, כשיש מגמות מנוגדות מגיעים לפשרה- אנחנו מקיפים את עצמנו באנשים שדומים לנו ושנעים לנו איתם אך שאינם זהים לנו באופן מוחלט. בכך למעשה, רובנו מצטרפים או יוצרים חבורות, קהילות וכיוצ”ב. בשביל היחיד זה אחלה של איזון ולרוב הוא נעשה באופן טבעי ולא מודע.

הבעיה היא שמצב זה מסוכן מאוד מבחינה חברתית. חברה אנושית מורכבת מאנשים אך גם מהקבוצות שהם יוצרים. כשקבוצות נעשות מובחנות יותר אחת מהשנייה הן משרתות יותר טוב את הפרטים מהן הן מורכבות אך זאת במחיר שהן פחות מרגישות בנוח אחת בנוכחות השנייה. התרחקות לאורך זמן עלולה להוביל להיפרדות של ממש והתפוררות של החברה.

אז מה אפשר לעשות? ככל שהערכים והפרקטיקות נעשים שונים יותר אלו מאלו, סם הסובלנות לא מספיק חזק על מנת לטשטש את הפערים ובטח שלא מטפל בעיקר הבעיה. בעולם החומר כשרוצים שחומרים יתמוססו זה בזה, הפתרון הקל הוא לחמם ולחכות – כמו סוכר בתה. החום מעניק למערכת אנרגיה זמינה לתהליך והזמן- נותן לדברים להתרחש.

השמיטה מציעה מסגרת קולקטיבית שמאפשרת לקבוצות השונות בחברה לעבור תהליך המסה או בשפה שלנו – ‘שמיטת חומות’ (חומה כמשטח מגע המפריד בין אנשים/קבוצות). העצירה המשותפת מהעיסוק בשדה המקצועי השגרתי למשך שנה מאפשרת את שני התנאים ההכרחיים – אנרגיה זמינה לתהליכים וזמן. אם נבחר בכך, השמיטה תוכל לייצר לנו פנאי ציבורי מסונכרן למשך שנה שלמה שמיועד לטובת עשייה מתוך תודעה רחבה ודרך ערכים של שותפות, ראיית האחר, הכלה ושוויון.

תהליכי התבדלות והמסה חברתיים במחזורים של שש-פלוס-אחד בהתאמה מאפשרים לנו לפתח חברה עשירה וחיה, כזו שמורכבת מקבוצות מיוחדות ומקהילות מגוונות שמפיקות אוצרות דווקא ממשטח המגע שבינהן, אך שבה בעת זוכרות גם לעצור, להסיר את המחיצות ולהתאחות באופן זמני בחזרה לתודעה של חברה אחת.

 

נכתב ע”י אביב בריגר

פעילויות קרובות

פרס “יוצרים שמיטה” של מכון שלום הרטמן
מכון שלום הרטמן
31.12.21

עד 

31.12.21
פרס השמיטה – בסך 5,000 שקל למקומות הראשונים – יוענק להגות כתובה, ליוזמות חינוכיות וליצירות אומנות שיאירו פרספקטיבות חדשות על ערכי השמיטה

ניווט מהיר

מה עניין שמיטה אצל הציונות

מחבר/ת: בית מדרש לציונות
מה עניין שמיטה וציונות? מה חשבו הוגי ומנהיגי הציונות על שנת שמיטה? חוברת מרתקת עם מקורות רבים ומגוונים על ההיבטים השונים של שנת השמיטה

הקשר בין תשעה באב ושנת השמיטה

מחבר/ת: אביב בריגר

משטח מגע – תרמודינמיקה חברתית – שמיטת חומות

מחבר/ת: אביב בריגר

תרמודינמיקה – תיקון עולם – שנת שמיטה כתשובה לאומית

מחבר/ת: אביב בריגר

אסיף שמיטה ישראלית

אסופת מאמרים סרטונים וקטעים בנושא שמיטה

שעה לשבת (הארץ)

מחבר/ת: עינט קרמר
מכירים את הרגע הזה, שעה לפני שבת, כשכל שקוע בהכנות קדחניות אחרונות בכדי להכניס בכבוד הראוי את שבת המלכה? אז אם השנה היתה יממה – היינו עכשיו בשעה לשמיטה, וזה הזמן להכין את עצמנו, או לפחות להרהר בשמיטה ובמשמעותה לחיינו היום.