הקשר בין תשעה באב ושנת השמיטה

מחבר/ת: אביב בריגר

בעשר השנים האחרונות, למדתי וכתבתי רבות על שנת השמיטה- רעיון יהודי רדיקלי ששבה אותי כחניך במכינת אדרת ולווה אותי בשלבים שונים בחיים.

בעוד חודש וחצי מתחילה שנת השמיטה תשפ”ב. בשנה השמיטה הזו עתידים להופיע שלל דברים טובים, מרעננים ומרגשים בתרבות הישראלית, שעל הרבה מהם ניתן לקרוא, ללמוד ולהצטרף דרך האתר של שמיטה ישראלית.

ברמה האישית, יותר מהכל, אני מאמין ששנת השמיטה היא הזדמנות לפתח נרטיב ישראלי אקטיבי, חיובי, רחב ומחבר. הגעתי להבנה שאני רוצה להתחיל לשתף את המחשבות ולראות לאן זה יוביל. הרצון הזה, שבוער בי כבר יותר משנה, חיפש את הרגע הנכון לצאת וכנראה שאין רגע יותר נכון מצאת תשעה באב.

אז מה הקשר בין תשעה באב ושנת השמיטה ?

כולנו שמענו על שלוש העבירות החמורות שהובילו לחורבן הבית הראשון – עבודה זרה, גילוי עריות ושפיכות דמים.

מעניין לראות שבמדרש חכמים קישרו את אי קיום מצוות השמיטה לחורבן הבית-

“… על שמיטת הארץ מנין שנאמר- אז תרצה הארץ את שבתותיה אמר להן הקדוש ברוך הוא הואיל ואין אתם משמיטין אותה היא תשמט אתכם ומספר ירחים שאי אתם משמיטין אותה היא תשמט מאיליה לכך נאמר אז תרצה הארץ כל ימי השמה…”

אבות דרבי נתן ל”ח

איך ניתן להסביר שביטול שבת הארץ חמור כמו שפיכות דמים?

“וזה מדה כנגד מדה ,על שהחזקתם בה כאילו שלכם היא, יבוא בעל הארץ ויגרש אתכם מתוכה, ובזה תדעו כי הוא האדון…..שחטאתם במה שהשמיטה מורה עליו-כי לה’ הארץ”.

מלבי”ם, ויקרא כ”ו

ישנה כאן טענה רדיקלית מאד. הייתכן כי ארץ ישראל לא שייכת לעם היהודי? התשובה הפשוטה היא – היא לא שייכת לעם היהודי, היא שייכת לקדוש ברוך הוא. בהתאם לתפישה המסורתית, הזכות שלנו להקים מדינה יהודית בארץ ישראל מותנית במסגרת חוזה החכירה שלנו מול הקב”ה, שדורש מאיתנו, כפרטים וכעם, לנהוג במוסריות ללא פשרות. במידה ואנו מתדרדרים מוסרית, אנו למעשה מפרים את החוזה. באין תיקון גם אחרי תוכחות מטעם נביאי ישראל, לבסוף היוונים או הרומאים מגיעים מטעם הוצא לפועל ומפנים אותנו בכח מהדירה.

לפי תפישה זו, אי קיום מצוות השמיטה חמור ביותר היות והוא בגדר הכחשה של החוזה שנחתם מול בעל הבית. בתקופתנו, עם חזרתנו לארץ ישראל, הסכמנו כדיירים להחזיר את המפתחות לבעל הנכס אחת לכל שבע שנים ובפועל אנחנו אדישים לחוזה הזה כבר יותר מיובל שנים.

אבל מה העניין בהתעקשות העקרונית להכניס לחוזה את הסעיף של שנת שמיטה?

מדוע יש צורך שנה שלמה לעצור את השכירות ולקטוע את המציאות בצורה כל כך דרמטית?

הרי עלינו לדעת את מקומנו כיחידים וכחברה ולהיות מוסריים בכל מקום ובכל זמן, למה להתעורר רק פעם בשבע שנים?

כבני אדם פרטיים וגם כציבור אנחנו יותר רגישים לשינויים מאשר לעובדות.

הרבה פעמים, גם כשאנחנו יודעים שיש קלקול, רק כאשר קורה המשבר בפועל אנחנו מתעוררים ונוקטים פעולות לתיקון. לדוג’- אין זה סוד שהעישון הורג אך לפעמים כדי להיגמל צריך לחוות את ההשלכות הפיזיות הקשות של הבחירות שלנו. ובמילים אחרות, עד שלא קיימת טלטלה חריפה בשטח אנחנו נותנים לדברים הפסולים והמקולקלים שאנו מזהים בעצמנו, בסביבה שלנו ובציבוריות הישראלית להתקיים עד למצב שבו אנו כבר כמעט משלימים איתם. בעיה מהותית נוספת בסיפור הזה היא שיש לנו דווקא תירוצים מוצדקים לאי העשייה שלנו- יש תמיד צרות דחופות יותר כמו ביטחון, בריאות ולסגור את החודש…

ייתכן שעל מנת להתמודד בצורה בריאה יותר עם אותן בעיות לא דחופות יש צורך בקאט אגרסיבי במציאות, כזה שיוביל לשינוי תודעה קולקטיבי לזמן מוגדר. כך, חברה שבוחרת במודע לשמוט, לעצור את המירוץ הלאומי ולהתעלות מעל צרות היומיום השטחיות, תוכל באמת להתפנות להתעסקות בתיקון, ריפוי והתמודדות עם אתגרים משותפים.

וזהו הסוד הגדול שעומד מאוחרי הסעיף של השמיטה בחוזה – ההכרה בכך שיש דברים שאי אפשר לתקן על הדרך וכי פעם בכמה שנים צריך לעצור ולהבטיח שאנחנו כחברה זוכרים את מקומנו ועדיין ראויים רוחנית ומוסרית למדינה ולארץ היפה הזו.

 

נכתב ע”י אביב בריגר

פעילויות קרובות

פרס “יוצרים שמיטה” של מכון שלום הרטמן
מכון שלום הרטמן
31.12.21

עד 

31.12.21
פרס השמיטה – בסך 5,000 שקל למקומות הראשונים – יוענק להגות כתובה, ליוזמות חינוכיות וליצירות אומנות שיאירו פרספקטיבות חדשות על ערכי השמיטה

ניווט מהיר

מה עניין שמיטה אצל הציונות

מחבר/ת: בית מדרש לציונות
מה עניין שמיטה וציונות? מה חשבו הוגי ומנהיגי הציונות על שנת שמיטה? חוברת מרתקת עם מקורות רבים ומגוונים על ההיבטים השונים של שנת השמיטה

הקשר בין תשעה באב ושנת השמיטה

מחבר/ת: אביב בריגר

משטח מגע – תרמודינמיקה חברתית – שמיטת חומות

מחבר/ת: אביב בריגר

תרמודינמיקה – תיקון עולם – שנת שמיטה כתשובה לאומית

מחבר/ת: אביב בריגר

אסיף שמיטה ישראלית

אסופת מאמרים סרטונים וקטעים בנושא שמיטה

שעה לשבת (הארץ)

מחבר/ת: עינט קרמר
מכירים את הרגע הזה, שעה לפני שבת, כשכל שקוע בהכנות קדחניות אחרונות בכדי להכניס בכבוד הראוי את שבת המלכה? אז אם השנה היתה יממה – היינו עכשיו בשעה לשמיטה, וזה הזמן להכין את עצמנו, או לפחות להרהר בשמיטה ובמשמעותה לחיינו היום.